close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

נוסח קידוש ליל שבת

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
יגכסליותשפג07/12/2022

שאלה:

שלום הרב, אנחנו מסורתיים, האם תוכל לכתוב לנו את נוסח הקידוש לערב שבת?

תשובה:

לא ציינת בשאלה את העדה והנוסח שלכם, אז אני אכתוב את הנוסח לכל עדה. לקחתי את מהזימרון שהוצאנו לפני שנים, זמירון חלב חיטים. 

נוסח עדות המזרח

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:

סַבְרִי מָרָנָן: עונים: לְחַיִים

בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה ייָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ. וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ. זִכָּרוֹן לְמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

נוסח עדות אשכנז

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי הוּא יוֹם) תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם (יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים) וְשַׁבַּת קָדְשֶׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

נוסח תימני

כּוֹס יְשוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא: הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים:
יוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:
סַבְרֵי מָרָנָן. עונים: לְחַיֵּי.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת
קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי
קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת
קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
תשובות נוספות בנושא-
המשך שאלה
אם נעשה שימוש קבוע במכסים, הם לא מוקצה והמגירה לא מוקצה.
אלא אם כן זו מגירה שנועדה לאחסון של "דברים ספייר", ורק במקרה המכסים שם... ואז זה באמת אסור לפתוח.

ובכל מקרה- המכסים לא נאסרים בגלל הפתיחה, גם אם היה אסור לפתוח.
המשך שאלה
זה לא בדיוק עניין של עלות כספית, זה עניין של שימוש. 
מלבד העובדה שמכסים הם לא מוקצה של ממש (לדוגמנא- אם זה היה שטרות כסף, זה היה שונה קצת...). ויכול להיות להם שימוש בשבת, נניח לכיסוי אוכל, הרי שאם יש במגירה כפות, שהן בשימוש מתמיד, המגירה יכולה להיחשב מותרת לגמרי. ככה נראה לי לפחות- שמגירה שיש בה כפות וגם דברים בם מוקצה, יהיה מותר לפתוח אותה, כי הכפות "מגדירות" את המגירה.
זה לא ענין כספי בלבד.
המשך שאלה
זה קצת מורכב, מצד אחד כתוב שאם מתחילים לשטוף את הכיור בשבת, מותצר לשטוף הכל. מצד שני, אם מדובר בסירים ממש קשים לשטיפה, משהו שלא שייך כלל לשבת (כי הרי לא תשמשו בסירים שוב בשבת), אז אני חושב שיש בזה בעיה. 

אני חושב שעקרונית עדיף שהיא תשטוף, מאשר שאת תשטפי ותצטרכי לשטוף סירים.
שטיפה בסקוטש ברייט בשבת וכיבוד הורים
זו שאלה קצת מורכבת.

כי היא מערבת קצת "פסיכולוגיה" עם הלכות שבת והלכות בין אדם לחבירו וכדומה.

לא שמעתי בעבר שיש מתירים את הקוטש ברייט שבת. זה ידוע שיש כריות ניקוי מיוחדות לשבת... וממש מקפידים להשתמש בהם. אם כי, אחרי שכתבת את זה, זה נשמע די הגיוני שיש מי שלא יחשיב את זה כסחיטה, כי זה פלסטיק. אבל שוב, מעולם לא שמעתי שמתירים, ככה שפשוט שאם יש ברירה כל שהיא (לגבי שטיפה שאת עושה, אם היה סיכוי לשכנע את אמא שלך...) שאסור להשתמש בזה בשבת.

לגבי עצם השאלה- אני לא חושבת שאת יכולה להיחשב כ"מכשילה" שכך שאת מבשלת והיא מנקה. כפי שכתבת, הכלים עצמם לא נפסלים בניקיון שלהם בצורה שנגד ההלכה, ולכן, אם עשית את שלך וניסית למנוע את השטיפה בעזרת הסקוטש ברייט- אני לא רואה מה עוד ניתן לעשות.

כלומר- מבחינה הגיונית אני לא רואה למה אמא שלך צריכה להיפגע מבקשה שהיא תשתמש בכלי אחר, אבל אני מניח שזה ענין נפשי של מי מוגדר כדתי ומה מותר ומה אסור...

אז אם את חושבת שאי אפשר לשכנע את אמא שלך, או שהיא תיפגע מזה ותמשיך בכל מקרה לשטוף בסקוטש... אז את יכולה בהחלט להמשיך לבשל, ומה שהיא עושה זה עניינה...
תשעה באב במוצאי שבת
השנה חל תשעה באב במוצאי שבת, ויש לכך כמה משמעויות הלכתיות-
אוכלים סעודה שלישית שהיא גם סעודה מפסקת. עד השעה שבע וארבעים. מותר לאכול כמה שרוצים ומה שרוצים בסעודה זו, כולל בשר ואוכלים על השולחן. להבדיל משנה "רגילה", שבה אוכלים רק תבשיל אחד ועל הרצפה.

לאחר הארוחה מחכים שתצא שבת (שעה שמונה וחצי), אומרים "המבדיל בין קודש לחול", מחליפים לבגדי חול, מורידים נעליים ושמים נעליים שמתאימים לתשעה באב (לא נעלי עור). ואז הולכים לבית כנסת לערבית.

תוך כדי ערבית מדליקים נר ומברכים עליו "בורא מאורי האש". הבדלה על היין, בלבד, עושים במוצאי תשעה באב ביום ראשון. את היין של ההבדלה שביום ראשון בערב, ספרדים נוהגים לשתות.

לדעת ה"ספרדים", מקלחת וכביסה מותר מיד בצאת הצום (יש מחמירים בכיבוס). אכילת בשר, שתיית יין ומוסיקה נהוג לא לשמוע לפני י' באב בצהריים (יום שני), כמו כן נהגו לא להסתפר ולא לברך שהחיינו לפני חצות של יום י באב.

אסור לשטוף את כלי הארוחה שבשבת וכדומה עד מוצאי תשעה באב, כך שאולי רצוי לאכול בחד פעמי.

מי שממש סובל מריח הפה, יכול לצחצח שיניים לפני כניסת הצום (לפני שבע וארבעים), עם משחה נוזלית, מי פה, ובעדינות רבה כדי שלא יצא דם.
איך מתנהלים בפורים שחל ביום שישי?
פורים כזה קרוי בהלכה "פורים משולש"....

מותר לכתחילה ליטול ידיים בשעה העשירית... ובמקרה כזה, לדעתי הכי טוב להתפלל באמצע כשעושים קידוש.

אבל אפשר גם מפלג ורק אחר כך להתחיל סעודת פורים ושבת משותפת.

יש בזה המון שיטות.

מה שאני זוכר כרגע, בלי עיון, זה שנוטלים ידיים מאוחר. נניח שעה לפני כניסת שבת אוכלים. מכסים את הלחם במפה. אומרים בקידוש הגפן. ולא נוטלים ידיים שוב.

אומרים על הניסים בברכת המזון.

רוב הציבור נוהג כיום לאכול לפני חצות... אבל השיטה הזו מתאימה לישיבות, או למקומות שבהם לא מתרגשים מתפילת ערב שבת במצב של חצי שכרות... וזה רק גורם לתפילה יותר מהלב וכו'. רוב האנשים ובעלי הבתים עושים ארוחה מוקדמת יחסית.